מגיני המיפרקים הם אביזרים המולבשים על המיפרק מתוך כוונה להגן עליו. ניתן לקנות אותם בחנויות מיוחדות ובבתי-מרקחת, או להזמינם אצל טכנאי אורתופדיה המיומנים בתחום זה. מגיני המיפרקים למיניהם קיבלו תנופה מיוחדת עם התפתחות טכנולוגיות החלל והשימוש בחומרים מורכבים. יחד עם זאת יש לזכור כי חלק מהמגינים הנמצאים בשימוש נוצרו משיקולים מסחריים ולאו דווקא משיקולים רפואיים שיקומיים.
ניתן לחלק את מגיני המפרקי לשני סוגים עיקריים -
מגינים אלסטיים - עשויים מבד מתיח, או מחומר מתיח אחר. בגלל האלסטיות שלהם, המגינים אינם יכולים למנוע נקעים, או לייצב מיפרק בלתי יציב. הם אפקטיביים אך ורק במקרים של נפיחות מיפרקית או שרירית (בצקת). מגינים לא אלסטיים - מגינים אלו הם מלאכת מחשבת ממש, פרי פיתוחם של מהנדסים בתחם הביומכניקה. מגינים אלו עשויים מחומרים חדשים המאופיינים במשקלם המועט ובחוזקם הרב. מתאימים אותם לגוף הספורטאי, כך שיאפשרו תנועה חופשית בכיוונים הרצויים וימנעו תנועה בכיוונים הלא רצויים. למגינים אלו יש גם חסרונות, הם די מגושמים, גורמים לאי נוחות ויקרים מאוד. רוב המגינים הנמצאים כיום בשוק יעילים במסגרת טיפולים שלאחר חבלות ולא במניעתם.
מיפרק הקרסול הוא המיפרק הנפגע ביותר בספורט, ונקעים מהווים 85% מסך כל הפגיעות בו. מחקרים הראו כי 70% מכלל שחקני הכדורסל בבתי-הספר התיכוניים בארה"ב נוקעים את קרסוליהם, ו- 80% מהם נפגעים שנית באותו מקום.
הפחתת מספר הנקעים במיפרקים היא שאיפתם של ספורטאים, מאמנים, מנהלים ואנשי רפואה. לא ניתן, אומנם למנוע נקעים לחלוטין.
אך ישנן כמה דרכי לצמצום סכנת הנקיעה במיפרקי הקרסול והברך ואלו הן:
חיזוק שגרתי של השרירים הפועלים על הקרסול החיצוני.
טיפול מיידי ומקצועי בכל חבלה בגף התחתונה.
מעקב צמוד אחר ספורטאי שהחלים מפגיעה.
קיום אימונים רק על משטח הדומה לזה שעליו משחקים.
שימוש בציוד ספורט המתאים לצורכי הספורטאי.
מתן די זמן להתאוששות הגוף לאחר מאמץ.
חבישת קרסול פגוע היא חיונית למניעת נזקים נוספים. החבישה במקרים אלו משיגה את המטרות הבאות:
מתן הגנה חיצונית לרקמות שניזוקו
הקטנת המתח ברקמות שניזוקו על ידי הגבלת חלק מטווח התנועה.
הקטנת הנפחיות והחזרת הספורטאי לפעילות מוקדם יותר.
מיפרק הברך חשוף גם הוא לחבלות ונזקים הנובעים מפעילות גופנית. אחת הסיבות לפגיעות בו היא שמיפרק הברך הוא מיפרק נושא משקל, הנמצא בין שתי עצמות ארוכות מאוד (ירך-שוק). כתוצאה מכך הכוחות והמומנטים הפועלים עליו הם חזקים ובעלי פוטנציאל סיכוני גבוה. יתרה מזאת, מיפרק הברך מהווה עדיין חידה טיפולית, ותהליך ההחלמה מפגיעות הנראות קלות יחסית, עלול להימשך זמן רב. רוב החבלות בברך גורמות לקרע של הרקמות התומכות במיפרק (רצועות, קפסולה). קרע זה, המלווה בכאבים גורם לתחושה של חוסר ביטחון אצל הספורטאי ולחוסר יכולת לתפקד במלוא הכושר. הספורטאי מפחד, אינו בוטח ביכולתו וחושש לעתידו הספורטיבי.
כדי למנוע חרדות אלו ולאפשר לספורטאי לתפקד למרות הנזק שנגרם לרצועות הברך, יש צורך במשמעת טיפולית נוקשה וברורה: טיפולים אינטנסיביים לחיזוק השרירים הפועלים על מיפרק הברך ולמניעת נפחיות ושימוש במגן ברך מיוחד.
ניתן לייצב מיפרק ברך פגוע על-ידי חבישה בתחבושת אלסטית, חבישה בטייפ, או שימוש במגן ברך מיוחד.
לפני שמחליטים על אמצעי הקיבוע יש לזכור כי: חבישה או קיבוע מיפרק פגוע מאפשרים חזרה מהירה של הספורטאי לפעילות, תוך שמירה על בריאותו. מגן ברך שעשוי היטב צריך להיות בעל ציריות וזרועות ממתכת, או מכל חומר קשיח אחר. מגיני ברכיים מומלצים בנויים בצורה די מגושמת ולא נוחה באופן יחסי. מחירו של מגן ברך יעיל - כאלף דולר. חבישה בטייפ יעילה יותר מחבישה בתחבושת אלסטית. חבישת בתחבושת אלסטית אינה מייצבת את המיפרק ולכן אינה מועילה במקרים של אי-יציבות מיפרקית.
