50% מאיתנו יצטרכו בשלב כלשהו בחייהם להיעזר במדרסים, אבל רק מעטים יודעים שמדובר בשוק פרוץ, שאינו מצוי תחת פיקוח ופתוח לחובבנים, למעשה, כל אחד יכול לפתוח `מכון אורתופדי`, להתחזות למומחה ולמכור לנו מדרסים לכאורה משודרגים במחירים מופקעים.איך לבחור מדרס טוב במחיר סביר וממי להיזהר
מאז שהיא זוכרת את עצמה יש לעדי (42) מבנה כף רגל מעט מוזר, שמתבטא בגשר גבוה מהרגיל. "עד הצבא זה בכלל לא הטריד אותי", היא מספרת. "אבל בטירונות התחלתי לסבול מכאבי רגליים ולא יכולתי לבצע פעילויות מסוימות".
הרופא שבדק את עדי שלח אותה לאורתופד, שאחרי מבט קצר בכפות רגליה פסק שעליה להיעזר במדרסים. "לקח לי זמן להסתגל לנוכחות של גוף זר בתוך הנעל, אבל כשהתרגלתי למדרסים חזרתי לפעילות רגילה ומאומצת ו`שכחתי` בכלל מקיומם", היא נזכרת.
אחרי שהשתחררה מהצבא זנחה עדי את המדרסים, אף שהמשיכה לסבול לעיתים מכאבים ומקשיים בהליכה. "לפני שנה, כשטיילתי בפורטוגל, שבו הכאבים לתקוף. הם היו כל כך חזקים עד שממש לא יכולתי ללכת", היא מספרת. "את המשך הטיול עשיתי כשאני נשענת ונתמכת בבעלי, ובחלק מהזמן פשוט נשארתי בחדר במלון".
אחרי שחזרה לארץ, פנתה עדי מיד למדרסן הוותיק – שהתאים לה את המדרסים עוד בימי הצבא. "הוא לקח לי מידות, התאים לי מדרסים והזהיר אותי שלא אמשיך ללכת ללא מדרסים. ובאמת, הם איתי מנעל לנעל ובכל פעילות. גם בבית אני לא נועלת כפכפים או נעלי בית, אלא את הנעליים הסגורות שלי, `הממודרסות`. אני מרגישה נהדר: אני עומדת במשך שעות, מטפסת, נושאת משאות כבדים – ולא כואב לי".
כשהמליצו לה לשדרג את המדרס ולפנות לשם כך למדרסן `חדשני` ועדכני יותר, סירבה בתוקף. "למה להחליף סוס טוב?", היא אומרת. "מה אני צריכה מדרס יוקרתי כשהמדרסן הוותיק שלי מתאים לי בול לרגל?".
2,500 שקל למדרס לפני כמה שנים, כשאר בני משפחתו, נזקק עידו למדרסים. מתוך רשימה שניתנה לו בסניף קופת החולים שבה הוא מבוטח בחר עידו מכון שנראה לו המתקדם ביותר. "הבחירה שלי היתה שטחית", הוא אומר. "פשוט בחרתי בשם הפומפוזי ביותר: משהו כמו `המכון לאורתופדיה מתקדמת` או שם דומה. חשבתי שהתואר מחייב.
"לצד המדרס שממומן על ידי הקופה היו באותו מכון מדרסים נוספים, שהמוכר ניסה לשווק לי תוך שהוא מפליג בתכונותיהם הפלאיות. `יהיו לך חיים אחרים`, הוא הבטיח. `זה ליגה א`. בהוליווד הולכים עם כאלה מדרסים`".
עידו כמעט התפתה, אבל אז נזכר לשאול על המחיר. "כמעט נפלתי מהכיסא", הוא אומר. "אם עלות מדרס רגיל היתה 900 שקל, אז מחיר המדרס המשוכלל האמיר ל-2,500 שקל. לפני שברחתי מהמכון, אמרתי למנהל, שהחזיק מעצמו מקצוען, שהעלות מוגזמת וחצופה. מה יש במדרס, חלונות חשמליים? כריות אוויר? ריפוד עור צ`ינצ`ילה? הלו, זה בסך הכל מדרס".
אין פיקוח, אין הסמכה כף הרגל שלנו, לדברי הפודיאטרית (מומחית לכף רגל) קרולין צמח, היא בעלת מבנה מורכב ונאלצת להתמודד יום יום עם משטחים קשים ולא בהכרח ישרים. "בעקבות הקשר החזק בין הגוף לאדמה נתונה כף הרגל ללחצים אדירים ולנשיאת משקל רב בזמן הליכה", היא מסבירה. "כל אלה מהווים גורמים שמשנים את המבנה שלה ואף עלולים להביא לעיוותים ולמצבים חולניים. ככל שמתבגרים, משתנים הלחצים על כף הרגל, ולכן כדי לשפר את היציבה ולהיטיב עם הליקויים נזקקים חלק מהאנשים למדרסים".
קרוב למחצית מאוכלוסיית ישראל, כך סבורים מומחים לכף רגל, יזדקקו בשלב כלשהו בחייהם למדרסים. אבל שוק המדרסים פרוץ ולא מפוקח, והמדרסנים מגלגלים מחזור כספים עצום, כשהסחורה שהם מציעים לעיתים פגומה ולא תמיד יעילה למשתמשים.
"אין סטנדרטים מקצועיים מחייבים, אין פיקוח ואין צורך בהסמכה. מתוך מאות המדרסנים המשגשגים ברחבי הארץ ומשתמשים בתארים שהמציאו לעצמם, תוך הונאת הציבור, יש אולי חמישה מדרסנים מקצועיים ואחראים", אומר בכעס ד"ר מתי נוף, מנהל יחידת כף רגל וקרסול בבית החולים אסף הרופא.
"רוב המדרסנים מגדירים את החנות שלהם כמכון אורתופדי – דבר שעובד על הלקוחות נהדר, כי הרי אנחנו לא באמת מאמינים שמישהו יתחזה למקצוען כשהוא לא כזה – גורפים הון לכיסם ומספקים סחורה בעייתית".
"זוהי למעשה גילדה מקצועית, שבה האחד לומד מהשני, וככה זה גם נראה", מוסיף ד"ר זאב פלדברון, מנהל השירות לכף רגל וקרסול ומנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים וולפסון. "כיוון שאין לימודים מסודרים שכוללים מתן הסמכה בסיומם, השוק פרוץ. כל אחד יכול לעסוק במקצוע. "הציבור לא יודע ולא יכול לדעת למי לפנות. אנשים, בתמימות, פונים למדרסן חובב, שממליץ להם על המדרס היקר ביותר ולא בהכרח על המדרס המתאים. התוצאות עלולות לעלות להם בבריאות, כי מדרס שלא מתאים הוא מדרס שמזיק".
מדרס ביומכני? אין דבר כזה ב-30 השנים האחרונות, כשהעמיקה הבנת הצורך במדרסים, עבר המדרס הפשוט שיפורים ושודרג למדרס עמיד יותר ללחצים, שגם תוחלת חייו ארוכה יותר. "אבל ישנם מכונים שמנצלים את בורות הציבור ומוכרים להם מונחים חסרי משמעות תוך גביית מחיר שערורייתי כמעט", מזהירה צמח.
"כך, למשל, מוכרים לאנשים `מדרס ביומכני`, שאין חיה כזו. ביומכניקה מלמדת אותנו על תנועות הגוף בזמן הליכה, ריצה וסוגים שונים של ספורט והשפעת התנועות האלה על הגוף שלנו. הבנת הביומכניקה של הגפיים התחתונות מאפשרת למומחים לאתר ולסמן את הסיבות והנסיבות להופעת הכאב ולהכין לפונה מדרס תפקודי או מדרס נוחות. להגדרה מדרס ביומכני אין למעשה משמעות לגבי טיב המדרס".
אך בפועל רוב הפונים למדרסנים משתכנעים מהמינוח הכמו רפואי והולכים שולל אחרי הבטחות סרק, כמו `אחריות` לתקינות המוצר לשלוש שנים. "אורך חיי מדרס לא עולה על שנה בממוצע", אומר ד"ר נוף. "רק המדרסים הקשיחים עמידים יותר.
"אין, לדעתי, שום הצדקה לגבות על מדרס יותר מ-80 עד 100 שקל. כשמדרסן גובה 2,500 שקל זו פשוט שערורייה. לפחות 50% מהחולים שפונים למרפאה שלנו לא יכולים להשתמש במדרסים היקרים והלא מתאימים שמכרו להם".
השכיחות הגבוהה של הצורך במדרסים גרמה לקופות החולים השונות להכיר בהם כאביזר רפואי, חיוני ושמיש. לכן יצרו הקופות הסדר עם מכוני מדרסים שונים. "הקופות מממנות את המדרסים הפונקציונליים, הרכים, שנלקחים על פי מידת כף הרגל, והם המדרסים הנכונים", מסביר ד"ר נוף. "אבל המדרסנים מתעקשים לא ליישר קו עם מכירת המדרס הזול, ובניסיון להרוויח כסף הם כאילו משדרגים את המדרס, כשבפועל הם רק מורידים מרמת יעילותו".
המדרס חייב להיות מותאם למבנה כף הרגל, ולכן הנחת הרגל בתבנית גבס נחשבת לשיטה הבדוקה והיעילה ביותר לייצור מדרסים. אך לצד השיטה הזו התפתחו טכניקות נוספות, כמו הטבעת הרגל במצע ספוג, שיטה לא יעילה במיוחד, ולקיחת מידות בשכיבה או באמצעות מחשב.
"מחשב יעיל להמון דברים, אבל לא ללקיחת נתוני כף הרגל", טוען ד"ר נוף. "ואם זה לא מספיק, אז מדרסנים מסוימים מבטיחים `שדרוג` בצורת שליחת הנתונים מהמחשב לארה"ב לשם התאמת מדרס אופטימלי. המדרס חוזר אחרי חודש, וברוב המקרים לא `יושב` טוב בתוך הנעל ונשלח חזרה לארה"ב, עד שהקונה מתייאש וזורק אותו בארון.
"מכון מסוים בא בהסדר עם ועד עובדים של מפעל גדול ומבטיח מדרסים לכלל העובדים בעלות נמוכה. הוועד משלם, והעובדים מקבלים מדרסי חארטה, ללא מידה וכו`. גם אורתופדים שונים, שבאים בהסדר עם מכונים, יוצאים מהם מתוגמלים. ברשת מדרסים מסוימת מתגמלים את המוכרים כשהם מצליחים למכור את המדרס ה`ביומכני` היקר".
אנשים רבים, שלא זקוקים למדרסים מסיבה רפואית, `מרפדים` את נעליהם במדרסי נוחות. מדרסים כאלה נמכרים בארץ בבתי מרקחת, ברשת המטייל ובמקומות נוספים. מי שקונה מוצר מדף סטנדרטי כזה, שלא מתיימר לתקן את מנח כף הרגל ולשפר משמעותית את היציבה, בדרך כלל לא מתאכזב.
"הבעיה היא שלא מעט מדרסנים לוקחים מידות מהחולה ומבטיחים להתאים לו מדרס באופן אישי, אך בפועל מוכרים לו מוצר מדף", מספר שי שוננפלד, הבעלים של שוננפלד אורתופדיה בע"מ. "אדם כזה רומה פעמיים. פעם אחת כשכביכול נלקחה ממנו מידה שלא נעשה בה שימוש, ובפעם השנייה כשמכרו לו מדרס קונפקציה. זו ממש גניבה כספית וגניבת דעת".
משרד הבריאות מקדם הצעת חוק ללקוח לא מרוצה שלא יכול להשתמש במדרס, או שהמדרס מזיק לו, אין בפני מי להתלונן, כי כאמור מדובר בגוף מקצועי שלא שייך למוסד או לרשות ממלכתיים.
"אכן מדובר בשוק פרוץ, שמוכר מוצר רפואי תוך שימוש בתואר שיש בו משום הטעיית הציבור", מודה עו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת. "כיוון שכך, יש מקום לדרישה מהמדינה, או ממי שאמונים על בריאות הציבור, להסדיר את תחום העוסקים במדרסנות. בינתיים יש לקבל מידע לגבי סוג המדרס ובקיאות המדרסן רק מרופא אורתופד או ממומחים בתחום".
ביקשנו את תגובת משרד הבריאות לשאלות הבאות: 1. האם מקצוע המדרסנות מפוקח על ידכם? 2. לאיזו הכשרה נדרש מדרסן? 3. האם הציב המשרד רף מחירים לסוגי המדרסים השונים?
המשרד בחר לענות ללא התייחסות לשאלות: "מקצוע הפודיאטריה אינו מוסדר כיום בחוק. ההמלצה לשימוש במדרסים ניתנת על ידי אורתופדים מומחים בתחום ופודיאטורים. משרד הבריאות מקדם הצעת חוק המקצועות הרפואיים, הכולל בתוכו גם את המקצועות הפרה-רפואיים וביניהם הפודיאטריה".
