"מרפק טניס" הינו למעשה, דלקת טראומטית של קרום העצם (PERIOSTEUM), בנקודת האחיזה של השרירים המבצעים פשיטה של שורש כף היד והאצבעות, באזור העל-גבלית החיצונית של עצם הזרוע (LATERAL EPICONDYLE). לכן מכנים "מרפק טניס" גם בשם LATERAL EPICONDYLITIS דלקת זו מתבטאת בחילה בכאבים עמוים ואי-נוחות מקומית בשעת מאמץ, אולם היא עלולה להחריף עד למצב שבו הספורטאי מתקשה בפעולות יומיומיות, כגון הרמת חפץ קל, צחצוח שינים ונהיגה במכונית.
הטיפול - התנאי החשוב ביותר להחלמה מ"מרפק טניס" הוא המנוחה. מאחר שרוב הספורטאים אינם יכולים, או שאינם רוצים לנוח (הפסקת פעילות נחשבת בעיניהם חמורה וקשה מכאב), הם נוטים להמשיך בפעילות וגורמים להחמרה במצבם.
הטיפול השמרני ב"מרפק טניס" כולל טיפול באמצעות אולטרה-סאונד, גירויים חשמליים, עיסוי ומניפולציות לפי שיטת סיריאקס. כמו כן ניתן לקבל תרופות נוגדות דלקת או זריקות קורטיזון לאזור הכואב. למרות האמור לעיל, במקרים קשים של "מרפק טניס" הטיפולים השמרניים אינם עוזרים, והטיפול המומלץ הוא הזרקת קורטיזון לאזור הכאב. מאחר שזריקות הקורטיזון ניתנות רק לרקמות החיבור באזור הכאב ולא לתוך מיפרק המרפק, אין לזריקות אלו השפעות שליליות כלשהן. ניתן לקבל עד שלוש זריקות, בהפסקות של מספר שבועות ביניהן. מניעה - כדי להקטין את סכנת ההתפתחות של "מרפק טניס", מומלץ לנקוט באמצעים הבאים:
שימוש ברצועת מרפק מיוחד (חבק), הנקשרת סביב שרירי האמה מתחת למקום הכאב. שימושה דומה לזה של חבק בגיטרה, או לאצבעות הנגן הפורט על כלי מיתר, אשר באמצעות הלחץ על המיתרים מקטין את המתח שהם מעברים לנקודת האחיזה שלהם. הקטנת המתח העובר מהשרירים הפועלים אל נקודת האחיזה שלהם, מקטינה את הסכנה של התפתחות דלקת בנקודת האחיזה ובכך משמשעת רצועה זו אמצעי זול ויעיל למניעת התפתחות של "מרפק טניס", כמו גם לריפויה.
